חֲבֹ֨ל יָשִׁ֤יב רָשָׁע֙ גְּזֵלָ֣ה יְשַׁלֵּ֔ם בְּחֻקּ֤וֹת הַֽחַיִּים֙ הָלַ֔ךְ לְבִלְתִּ֖י עֲשׂ֣וֹת עָ֑וֶל חָי֥וֹ יִֽחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃

מַשְׁכּוֹנָא יְתִיב רַשִׁיעָא גְזֵילָא שַׁלֵים בִּגְזֵירַת חַיַיָא הֲלֵיךְ בְּדִיל דְלָא לְמֶעְבַּד שְׁקַר מֵיחָא יְחֵי וְלָא יְמוּת:

חבול ישיב רשע. הרשע הזה כשחבל בחובו שלמת רעהו השיב לו כבוא השמש ושלם את הגזלה אשר גזל מאת רעהו ומעתה הלך בחוקות התורה המביאים את החיים לבל עשות עוד את העול:

חיו יחיה. הנה הרשע הזה יחיה ולא ימות כפי הגזירה:

חבול. ענין משכון כמו אם חבל תחבל שלמת רעך (שמות כ״ב:כ״ה):