וְאָֽמְרוּ֙ בְּנֵ֣י עַמְּךָ֔ לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י וְהֵ֖מָּה דַּרְכָּ֥ם לֹא־יִתָּכֵֽן׃

וְיֵימְרוּן בְּנֵי עַמָךְ לָא מְפָרְשָׁן לָנָא אוֹרְחַת טוּבָא דַייָ וְאִינוּן אוֹרְחַתְהוֹן דִילְהוֹן לָא תִקְנָן:

ואמרו בני עמך. ואם יאמרו לא יתכן דרך משפט ה׳ במה ששופט את האדם לפי מעשיו האחרונים כי יחשבו לומר שמהראוי הוא לחשוב הראשונים עם האחרונים אלו מול אלו ולפיהן יהיה המשפט:

והמה. באמת החושבים כן דרכם לא יתכן:

יתכן. מל׳ הכנה ומתוקן וכן חותם תכנית (לעיל כח):

ואמרו בני עמך לא יתכן דרך ה', כי אצל בני אדם יהיה להפך שיזכרו מעשים הקודמים וידונו אותו על פיהם, וזה מצד שדרכם לא יתכן, כי אחר ששב ממעשים הקודמים צריך להעביר עליהם ולישא פשע: