וְיַד־יְהֹוָה֩ הָיְתָ֨ה אֵלַ֜י בָּעֶ֗רֶב לִפְנֵי֙ בּ֣וֹא הַפָּלִ֔יט וַיִּפְתַּ֣ח אֶת־פִּ֔י עַד־בּ֥וֹא אֵלַ֖י בַּבֹּ֑קֶר וַיִּפָּ֣תַח פִּ֔י וְלֹ֥א נֶאֱלַ֖מְתִּי עֽוֹד׃ {פ}

וּנְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ הֲוַת עִמִי בְּרַמְשָׁא קֳדָם מֵיתֵי מְשֵׁיזְבָא וּפְתַח יַת פּוּמִי עַד מֵיתֵי לְוָתִי בְצַפְרָא וְאֶפְתַּח פּוּמִי וְלָא שַׁתְקֵית עוֹד:

ויד ה׳. רוח הנבואה באה אלי בהערב שלפני היום ההוא:

ויפתח את פי וכו׳. ר״ל עד הזמן שבא אלי הפליט בבוקר דבר בי הנבואה לומר שמעתה אוכל לפתוח פי להוכיחם אף מלבי על כי מעתה ישמעו לי ר״ל עד הבוקר דבר בי הנבואה שיפתח פי:

ויפתח פי. ר״ל וכן היה כי מאז נפתח פי ולא נאלמתי עוד כי בבוא הפליט ראו שהאמת עמדי ונפתח פי וכמ״ש ביום ההוא יפתח פיך את הפליט וכו׳ (לעיל כד):

ויד. כח חוזק הנבואה: