וְנָתַתִּ֤י אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ שְׁמָמָ֣ה וּמְשַׁמָּ֔ה וְנִשְׁבַּ֖ת גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ וְשָׁ֥מְמ֛וּ הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֵ֥ין עוֹבֵֽר׃

וְאֶתֵּן יַת אַרְעָא לְצָדוּ וְאִשְׁתְּמָמוּ וְיִבְטַל יְקַר תּוּקְפָהּ וְיִצְדוּן טוּרֵי יִשְׂרָאֵל מִבְּלֵי עָדֵי:

שממה. כי לא ישאר מי מכם:

ונשבת. יבוטל הגאון והגאוה שהיה לה מאיתן תקפה:

מאין עובר. מבלי ימצא שם מי עובר:

ומשמה. מל׳ שממון וכפל הדבר לרוב השממון:

ונשבת. ענין בטול ומניעה:

גאון. מל׳ גאוה:

עוזה. ענין חוזק: