כֹּה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנְנִ֨י אֶֽל־הָרֹעִ֜ים וְֽדָרַשְׁתִּ֧י אֶת־צֹאנִ֣י מִיָּדָ֗ם וְהִשְׁבַּתִּים֙ מֵרְע֣וֹת צֹ֔אן וְלֹא־יִרְע֥וּ ע֛וֹד הָרֹעִ֖ים אוֹתָ֑ם וְהִצַּלְתִּ֤י צֹאנִי֙ מִפִּיהֶ֔ם וְלֹא־תִֽהְיֶ֥יןָ לָהֶ֖ם לְאׇכְלָֽה׃ {ס}

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אֲנָא שְׁלַח רוּגְזִי עַל פַּרְנָסַיָא וְאֶתְבַּע יַת עַמִי מִידֵיהוֹן וַאֲבַטְלִינוּן מִלְפַרְנָסָא עַמָא וְלָא יְפַרְנְסוּן עוֹד פַרְנָסַיָא נַפְּשֵׁיהוֹן וֶאֱשֵׁיזֵיב עַמִי מִידֵיהוֹן וְלָא יִתְמַסְרוּן בִּידֵיהוֹן לְאִשְׁתֵּיצָאָה:

הנני. הנה אני אפנה אל הרועים לשלם להם כגמולם:

ודרשתי וכו׳. ר״ל אענישם על אבוד הצאן והשבתים מהיות עוד רועי צאן ולא ישמינו עוד את עצמם בחלב הצאן ר״ל אקח מהם השררה ולא יתענגו עוד בגזל העניים:

ודרשתי. זה הלשון יאמר על תשלומי הגמול וכן אנכי אדרש מעמו (שם י״ח):

והשבתים. ענין בטול ומניעה:

הנני אל הרעים, נגד מה שהיו צאני לבז ולאכלה זאת אדרוש מיד הרועים שחייבים לשלם כי פשעו בשמירתם, ונגד מ"ש ולא דרשו רועי את צאני העונש הוא והשבתים מרעות צאן, (ר"ל שיקח המלוכה והמשרה מידם) עד שלא ירעו עוד הרעים אותם, ונגד מ"ש וירעו הרועים אותם שרעו א"ע, והצלתי צאני מפיהם: