כְּמָא דִמְבַקֵר רָעֲיָא עֶדְרֵיהּ בְּיוֹמָא דַהֲוָה בְּגוֹ עָנֵיהּ וּמַפְרֵשׁ לְהוֹן כֵּן אֲבַקֵר יַת עַמִי וֶאֱשֵׁיזֵיב יַתְהוֹן מִכָּל אַתְרַיָא דְאִתְבַּדָרוּ לְתַמָן בְּיוֹם עֲנָנָא וַאֲמִטְתָא:
כבקרת. כמו שהרועה חוקר בעדרו ביום היותו בתוך צאנו והמה נפרשות שאז דרכו לחקור לדעת אם לא נעדר מה מהם כן אבקר אני את צאני ואציל אתהם ממקרי כל המקומות אשר נפוצו שם ביום בוא עליהם היום המר והחשוך ולפי שהמשילם לצאן אמר לשון הנופל בהם שדרכם להתפזר ביום ענן וערפל:
נפרשות. מל׳ הפרשה ופירוד:
כבקרת רועה עדרו, כאשר יבקר הרועה את העדר שהוא שלו אם רועה צאן של עצמו, שאז ישגיח היטב עליהם ביום היותו בתוך צאנו נפרשות אם ע"י שהיה יום חושך נפרשו הצאן ונפוצו, שאז תיכף ביום ההוא יבקר לדעת מנינים וענינם, כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומות שנפצו ע"י החשך ועורון המנהיגים והמונהגים ביום הגלות וההרג: