וְהִרְבֵּיתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אָדָ֔ם כׇּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּ֑ה וְנֹֽשְׁבוּ֙ הֶעָרִ֔ים וְהֶחֳרָב֖וֹת תִּבָּנֶֽינָה׃

וְאַסְגֵי עֲלֵיכוֹן אֱנָשָׁא כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כּוּלְהוֹן וְיִתְיַתְבָן קִרְוַיָא וְחֶרְבָתָא יִתְבַּנְיָן:

כל בית ישראל כולה. ר״ל אף בני עשרת השבטים ישובו הנה:

ונושבו הערים. תהיינה מיושבות באנשים:

תבנינה. מלשון בנין:

והרביתי עליכם אדם, אותם ששבו בימי כורש ובימי ארתחששתא, ועי"כ ונושבו הערים הבלתי מיושבות, ואח"כ החרבות תבנינה, כמ"ש וחרבות השוממות ולערים הנעזבות, ואח"כ: