וְקִדַּשְׁתִּ֞י אֶת־שְׁמִ֣י הַגָּד֗וֹל הַֽמְחֻלָּל֙ בַּגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֥ר חִלַּלְתֶּ֖ם בְּתוֹכָ֑ם וְיָדְע֨וּ הַגּוֹיִ֜ם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה בְּהִקָּדְשִׁ֥י בָכֶ֖ם לְעֵינֵיהֶֽם׃

וַאֲקַדֵישׁ יַת שְׁמִי רַבָּא דְאִתְחַל בֵּינֵי עַמְמַיָא דְאַחֵילְתּוּן בֵּינֵיהוֹן וְיֵדְעוּן עַמְמַיָא אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים כַּד אֶתְקַדֵשׁ בְּכוֹן לְעֵינֵיהוֹן:

וקדשתי. מעתה אקדש את שמי הגדול וכו׳:

בהקדשי. בעת אהיה מקודש על ידיכם לעיני הגוים אז ידעו הגוים שאני ה׳ המושל בכל:

וקדשתי את שמי, א. מצד שמחולל בגוים כמ"ש ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה, ב. אשר חללתם בתוכם ע"י מעשים רעים וידעו הגוים כי אני ה' א. בהקדשי בכם לעיניהם, שהוא מה שיקדש שמו ע"י ישראל, וזה ע"י שיכוף אותם לחזור בתשובה (כמ"ש למעלה (ס' כ') ביד חזקה אמלוך עליכם והבאתי אתכם אל מדבר העמים וברותי מכם המורדים וכו'):