וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִכֹּ֖ל טֻמְאֽוֹתֵיכֶ֑ם וְקָרָ֤אתִי אֶל־הַדָּגָן֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֹת֔וֹ וְלֹא־אֶתֵּ֥ן עֲלֵיכֶ֖ם רָעָֽב׃

וְאֶפְרוֹק יַתְכוֹן מִכָּל סוֹאֲבָתְכוֹן וַאֲבָרֵךְ יַת עִבּוּרָא וְאַסְגֵי יָתֵיהּ וְלָא אֶתֵּן עֲלֵיכוֹן כַּפָנָא:

והושעתי וגו׳. ר״ל ארחיק אתכם מכל טומאת העון שהייתם רגילים בו כי יעיר לבבם להיות נזהרים מהם:

וקראתי אל הדגן והרביתי אותו. ר״ל אצוה שיפרה וירבה:

והושעתי שהגם שיהיה עוד יצה"ר אושיע אתכם מככל הטומאות, וקראתי כי מיום שבטלה טהרה בטל ריח הפירות כמ"ש בסוף סוטה, וכשתושעו מטומאותיכם אקרא אל הדגן, מצייר, א. ריבוי הדגן בהשגחה כדי שלא יהיה רעב, והגם שכבר יהיו בטוים מן הרעב ע"י הדגן בכ"ז והרביתי את פרי העץ, כי אם יחסרו פרי העץ ויצטרכו לקנות מן הגוים סביבותם, ידמה להם שיש רעב ויקחו חרפת רעב בגוים: