כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה בְּיוֹם֙ טַהֲרִ֣י אֶתְכֶ֔ם מִכֹּ֖ל עֲוֺנֽוֹתֵיכֶ֑ם וְהֽוֹשַׁבְתִּי֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים וְנִבְנ֖וּ הֶחֳרָבֽוֹת׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים בְּיוֹמָא דַאֲדַכֵּי יַתְכוֹן מִכָּל חוֹבֵיכוֹן וְאָתִיב יַת קִרְוַיָא וְיִתְבַּנְיָן חוּרְבָתָא:

ביום טהרי. ר״ל כשאכפר עליהם:

והושבתי. להיות מיושבת באנשים:

והושבתי. מל׳ ישיבה:

ונבנו. מל׳ בנין:

החרבות. מל׳ חורבה:

כה אמר ה' ביום טהרי, מודיע להם כי אחרי התשובה הגמורה וטהרת העונות עד שלא ישאר רושם מהם כלל, כן לא ישאר שום רושם מחורבן הארץ כי זה תלוי בזה, ואז והושבתי את הערים הנעזבות ויותר מזה כי גם ונבנו הערים החרבות, ויותר מזה כי גם הארץ הנשמה תעבד הגם שעד עתה החזיק אותה כל עובר לארץ שממה הבלתי ראויה כלל לעבודה, עד יתפלאו כולם: