כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה ע֗וֹד זֹ֛את אִדָּרֵ֥שׁ לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לַעֲשׂ֣וֹת לָהֶ֑ם אַרְבֶּ֥ה אֹתָ֛ם כַּצֹּ֖אן אָדָֽם׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים עוֹד דָא אֶשְׁתְּאֵיל לְכוֹן בְּמֵימְרִי לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמֶעֱבַּד לְהוֹן אַסְגִינוּן בֶּאֱנָשָׁא וְאַצְלְחִינוּן בִּבְעִירָא:

עוד זאת אדרש וגו׳. ר״ל עוד בדבר זה אהיה נדרש להם למלאות משאלותם בדרשם על זאת:

ארבה אותם. ר״ל וזהו הדבר שארבה אותם מבני אדם כרבוי הצאן:

עוד זאת ר"ל ואם תשאל איך יתיישבו הערים ובני ישראל מועטים הנה אעשה נס שירבו כצאן שהם מתרבים מאד בטבע, ויהיו, כצאן קדשים שכולם עולה לה' כן יהיו כולם קדושים לאלהיהם, וכצאן ירושלים במועדיה שהם זבחי שלמים לאכול ולשמוח לפני ה' כן יתענגו על רב טוב, ובזה יהיו מלאות צאן אדם: