לָכֵ֕ן הִנָּבֵ֖א עַל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְאָמַרְתָּ֡ לֶהָרִ֣ים וְ֠לַגְּבָע֠וֹת לָאֲפִיקִ֨ים וְלַגֵּאָי֜וֹת כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנְנִ֨י בְקִנְאָתִ֤י וּבַֽחֲמָתִי֙ דִּבַּ֔רְתִּי יַ֛עַן כְּלִמַּ֥ת גּוֹיִ֖ם נְשָׂאתֶֽם׃

בְּכֵן אִתְנַבַּי עַל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְטוּרַיָא וּלְרָמָתָא לְפַצִידַיָא וּלְחֵילַיָא כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אֲנָא בְרוּגְזִי וּבְחֵימְתִי גְזָרֵית בְּמֵימְרִי חֲלַף דְאִתְכְּנָעוּת עַמְמַיָא קַבֵּילְתּוּן:

יען. בעבור שסבלתם כלימה מן העובדי כוכבים:

לכן הנבא כה אמר ה' חוץ מזה היו כמה אומות שלא עשו דרך נקמה, ולא ירשו את ארצה, רק הכלימו ובזו את אדמת ישראל על חורבנה, ודבר עליהם פורעניות כמו מצרים וצידון (למעלה סי' כ"ח כ"ט), ועז"א הנני בקנאתי ובחמתי דברתי פורעניות עליהם יען כלמת גוים נשאתם, וז"ש כה אמר ה':