וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכׇל־הָרַי֙ חֶ֔רֶב נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה חֶ֥רֶב אִ֖ישׁ בְּאָחִ֥יו תִּהְיֶֽה׃

וַאֲזַמְנִינֵיהּ לְמִפַּל בְּחַרְבָּא עַל טוּרֵי יִשְׂרָאֵל עַמִי אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים חֶרֶב גְבַר בַּאֲחוּהִי תְהֵי:

וקראתי עליו. על גוג אקרא שיבוא החרב אל כל הרי מקום שהוא שם כמ״ש למעלה תבוא וגו׳ על הרי ישראל:

חרב איש באחיו. החרב הבאה תהיה חרב איש בלב אחיו לגודל המהומה שיבוא בהם:

וקראתי, ופי' מה הוא הרעש שאקרא לההרים בשם חרב שההרים עצמם יהיו חרבות להרוג בהם ולכלות אותם, וכ"ז מליצה, ומפרש שהחרב הזה לא תהיה מאויב מחוץ רק חרב איש באחיו תהיה שאדום וישמעאל ילחמו איש באחיו, (כמ"ש בסימן ל"ב בארך):