וִיהֵי בְּעִדָנָא הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג אֲתַר כָּשַׁר לְבֵית קְבוּרָא בְּיִשְׂרָאֵל בְּחֵילְתָּא מְגִיזָתָא מַדְנַח יַם גִינוֹסַר וְסָמְכָא הִיא לִתְּרֵין טוּרַיָא וְיִקְבְּרוּן תַּמָן יַת גוֹג וְיַת כָּל אִתְרְגוּשְׁתֵּיהּ וְיִקְרוֹן חֵילַת אִתְרְגוּשַׁת גוֹג:
אתן לגוג. ר״ל לאנשיו:
מקום שם קבר. הוא כמו הפוך מקום קבר שם וכמו כל הרע אויב בקדש (תהילים ע״ד:ג׳) ומשפטו כל אויב הרע בקדש ור״ל אתן להם מקום קבר שם בישראל בארצם:
גי העוברים. בגיא שעוברים בו אל קדמת הים למזרחו של הים:
וחוסמת היא את העוברים. מפלת מרבית הפגרים תסתום ותסגור את העוברים שמה כי לא ימצאו שם מקום פנוי לעבור עוד שם והגיא ההוא יהיה נשכח מרגלי בני אדם ולכן יקברו שם את גוג ואת המון עמו:
וקראו. שם הגיא יקראו גיא המון גוג ר״ל בזה הגיא נקברים המון גוג:
גי. עמק:
וחוסמת. ענין סתימה וסגירה כמו לא תחסום (שם כה):
והיה ביום ההוא, הנה נבא כדניאל על גוג, ויטע אהלי אפדני בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו, שיטע אהל כללי בין הים ובין הר ציון, מבאר כי במקום ההוא ימצא קבר לכלל מחנהו, שקדמת הים שיטע שם אהלי אפדני נמצא גיא בין שני הרים, עד שהעוברים קדמת הים יתעכבו שם מלכת דרך ישרה מפני הגיא הזה כי היא חוסמת ומונעת את העוברים, ושם יפלו ע"י ה' בחזירתם אל אהליהם אצל הים, ושם יקברו אותם ומפרש בל תאמר שהם בעצמם יקברו חלליהם, כי הם יפלו כולם ואין קובר מביניהם, רק בית ישראל יקברום למען טהר את הארץ מן העיפוש והסרחון ומן הטומאה, וזה יתמיד שבעה חדשים:
