וְיָֽדְעוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם מִן־הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה׃

וְיֵדְעוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָהוֹן מִן יוֹמָא הַהוּא וּלְהָלָא:

כי אני ה׳ אלהיהם. המושיע אותם מיד הקמים עליהם:

מן היום. כי מאז לא אעזבם עוד ביד העכו״ם ולכן ידעו מאז שאני אלהיהם:

והלאה. ולהלן:

וידעו, ומזה ימשך שני דברים, א. אל ישראל, שמן היום ההוא והלאה ידעו שאני ה' אלהיהם שאלהותי מתיחס אליהם בהנהגה נסיית השגחיית: