וְנָתַתָּ֨ה עָלֶ֜יהָ מָצ֗וֹר וּבָנִ֤יתָ עָלֶ֙יהָ֙ דָּיֵ֔ק וְשָׁפַכְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ סֹלְלָ֑ה וְנָתַתָּ֨ה עָלֶ֧יהָ מַחֲנ֛וֹת וְשִׂים־עָלֶ֥יהָ כָּרִ֖ים סָבִֽיב׃

וְתִתֵּן עֲלָהּ צְיָר וְתִבְנֵי עֲלָהּ מִלְיָתָא וְתִשְׁרֵי עֲלָהּ מַשִׁרְיָן וּמַנֵי עֲלָהּ אֶפְדוֹרְוָן סְחוֹר סְחוֹר:

ונתתה עליה מצור. ר״ל תצייר על העיר ההיא החקוקה צורת מצור כאלו האויבים צרים עליה:

ובנית וגו׳. ר״ל תצייר עליה כעין דיק וכו׳ וכולם המה ענייני המצור:

מצור. האויבים המקיפים העיר ללכדה יקרא מצור כי מצירים להם:

דיק. הוא מגדל הנבנה ללכוד העיר וכן ויבנו עליה דיק (ירמיהו נ״ב:ד׳):

סוללה. הוא תל העפר ששופכים מול העיר לעלות עליו ללחום על העיר וכן וישפוך סוללה (דניאל) יא):

מחנות. צבאות עם:

כרים. הם אילי ברזל עשויים לנגח בהם בחומה להפילה כמוזכר ביוסיפון:

ונתת עליה מצור אח"כ תצייר שע"י חטאה נתן ה' עליה אויבים אשר יביאוה במצור להחריבה, בענין שה' הבונה אותה מתעסק להחריבה, וספר כל עניני המצור ובנית עליה דיק בל יצאו מן העיר, ושפכת עליה סוללה משם ילחמו על העיר, ונתת עליה מחנות הלוחמים, ושים עליה כרים להפיל החומה: