בְּמַרְא֣וֹת אֱלֹהִ֔ים הֱבִיאַ֖נִי אֶל־אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְנִיחֵ֗נִי אֶל־הַ֤ר גָּבֹ֙הַּ֙ מְאֹ֔ד וְעָלָ֥יו כְּמִבְנֵה־עִ֖יר מִנֶּֽגֶב׃

יד ה'. חוזק תוקפו להוליכני על כרחי:

בְּרוּחַ נְבוּאָה דִשְׁרַת עֲלֵי מִן קֳדָם אָעֵלַנִי לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְאַשְׁרַיַנִי עַל טוּר רָם לַחֲדָא וַעֲלוֹהִי כְּבִנְיָן קַרְתָּא מִדָרוֹמָא:

במראות אלהים. ר״ל לא הביאני באמת אלא נדמה לי במראה הנבואה כאלו הביאני אל ארץ ישראל ושם הניח אותי על הר גבוה מאד והוא הר הבית:

ועליו. וסמוך אל ההר ההוא היה כבנין עיר והיא ירושלים והיתה מנגד ההר:

ויניחני. מל׳ הנחה:

כמבנה. מל׳ בנין:

במראות אלהים הביאני מבאר שלא היה שם בפועל רק שכן ראה במראה וגם ר"ל ששם ראה את המראה הידועה שהוא מראות המרכבה (כמ"ש בס' מ"ג) ומראה המקדש מכוון לעומת המרכבה העליונה כמ"ש במק"א, ויניחני אל הר גבוה מאד, כמ"ש נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ועליו כמבנה עיר מנגב, הנה יתבאר (לקמן סי' מ"ה סי' מ"ח) כי העיר לעתיד תהיה בדרום המקדש רחוקה ממנו מ"ה מיל, לכן ראה כמבנה עיר כי העיר רחוקה מאד, ומכוונת נגדו מצד נגב ואינה עומדת במקום שעמדה בראשונה סמוך למקדש: