וְעָשׂ֥וּי כְּרוּבִ֖ים וְתִמֹרִ֑ים וְתִֽמֹרָה֙ בֵּין־כְּר֣וּב לִכְר֔וּב וּשְׁנַ֥יִם פָּנִ֖ים לַכְּרֽוּב׃

וּגְלִיף כְּרוּבִין וְכוֹתְרָן וְכוֹתַרְתָּא בֵּין כְּרוּבָא לִכְרוּבָא וּתְרֵין אַפִּין לִכְּרוּבָא:

ועשוי כרובים. על הלוחות ההם היה חקוק צורת כרובים ותמורים וצפוי הזהב היה בולט במקום בליטות הצורות ושוקע במקום שקיעתן והיה א״כ נראה הצורות על צפוי הזהב:

ותמורה בין כרוב לכרוב. היה חקוק כרוב מזה וכרוב מזה וביניהם תמורה:

ושנים פנים לכרוב. לכל כרוב היה שני פנים האחד פני אדם והשני פני כפיר והוא ארי בחור ועל כי תמונת גופם היה כשל אדם קראם כרובים עם כי היה להם גם פני כפיר:

כרובים. פרצוף תינוק כי תרגום של תינוק הוא רביא:

ותמורים. צורת אילן תמר:

ועשוי, גם ראה שנעשה על העץ בולטים כרובים ותמרות שעליהם ירקע פחי הזהב, כמ"ש (במ"א ו' ל"ב) וירד על הכרובים ועל התמורות את הזהב ותמרה, והיה מסודר תמורה בין שני כרובים, וכל כרוב היה לו שני פנים ומפרש ופני אדם שכל כרוב היה לו פני אדם מצד זה ופני כפני מצד זה, והפנים פונים אל התמורה, עד שפני אדם ופני אריה שהיו במרכבה אל הימין לארבעתם פניהם איש אל אחיו, והוחקו בקיר מול התמורה שמרמז על האמצע, וזה היה עשוי אל כל הבית, ומפרש מהארץ, שהכרובים והתמרות כבר היו עשוים ונגמרים מהארץ עד מעל לפתח, כי ראה כאילו עוסקים עדיין במלאכה ולא נגמרו עדיין כל הציורים שעתידים לעשות, כי מיתר הציורים לא ראה רק מדות (כמ"ש פסוק י"ז) שמדדו שטחם וכמותם ועדן לא נעשו, רק הכרובים והתמורים כבר נעשו, וגם הם לא נגמרו בכל גובה הבית רק עד מעל הפתח, כי על מעל לפתח היה מדות (כמ"ש בפסוק י"ז) ר"ל למעלה משטח של הפתח, היינו עד תקרה לא היו עשויים עדיין וגם כבר היו עשויים על קיר ההיכל, שבהיכל כבר נגמרו הכרובים בכל הקיר: