וּכְמַרְאֵ֨ה הַמַּרְאֶ֜ה אֲשֶׁ֣ר רָאִ֗יתִי כַּמַּרְאֶ֤ה אֲשֶׁר־רָאִ֙יתִי֙ בְּבֹאִי֙ לְשַׁחֵ֣ת אֶת־הָעִ֔יר וּמַרְא֕וֹת כַּמַּרְאֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי אֶל־נְהַר־כְּבָ֑ר וָאֶפֹּ֖ל אֶל־פָּנָֽי׃

וּכְחֵיזוּ חֶזְוָא דַחֲזֵיתִי כְּחֶזְוָא דַחֲזֵיתִי בְּאִתְנַבְּיוּתִי לְחַבָּלָא יַת קַרְתָּא וְחֶזְוָא כְּחֵיזוּ דַחֲזִיתִי עַל נְהַר כְּבַר וְאִשְׁתַּטְחֵית עַל אַפָּי:

וכמראה המראה וגו׳. כמראה וגו׳ ר״ל כמראה המראה אשר ראיתי עתה היתה כמראה אשר ראיתי בבואי לנבאות על השחתת העיר הוא מ״ש קרבו פקודות העיר וכו׳ (לעיל ט) כי אז ראה מראה השכינה כמ״ש שם בענין:

מראות. גם ראיתי עתה מראות כמו המראה אשר ראיתי על נהר כבר הוא המראה האמורה בתחלת הספר:

ואפול אל פני. להשתחות לה׳:

וכמראה וגו׳. כמראה שני כפ״י הדמיון יורה על דמיון גמור וכן כעם ככהן (ישעיה כד):

אל נהר. על נהר:

וכמראה המראה, הנה יחזקאל ראה את המרכבה בג' מיני מראות המתיחסות לג' מיני הנהגות, א. מראות המרכבה שראה בבואו לשחת העיר, שאז יצא בחמה להחריב ולהשחית, ב. מראות המרכבה שראה בפעם הראשון על נהר כבר, ששם ראהו כיוצא ממקומו ללכת עם הגולים לארבע רוחות השמים, והגם שזה יעשה מצד רחמיו וחסדיו אשר ישמור אותם שלא יתמו בגלותם בכ"ז כל ימי הגלות ינהיג באמצעות שרי מעלה שהשכינה מתלבשת בשר של האומה שישראל נתונים תחתיו, ג. המרכבה שראה במחזה ההוא שהראהו בנין בית העתיד, שראה הנהגת ה' בעת ישיב שכינתו לציון, שאז ינהוג הנהגה גבוה נסיית מופלאת, ויספר כי עתה בבואו שנית אל שער הקדים ראה את המרכבה בג' מראות אלה המתחלפות, כי הודיעו לו שאחרי שיבנה המקדש בבית שני ישוב שנית להחריבו בעונות ישראל ומצד זה ראה את המראה שראה בבואו לשחת את העיר, ועוד הראהו שאח"כ יגלו ישראל שנית ויפוזרו בד' רוחות השמים וה' יצא עמהם במרכבתו אל הגולה לשמרם, וע"ז ראה מראות המרכבה שראה על נהר כבר, עוד הראהו שאח"כ ישוב אל המקדש השלישי אשר בו ישכון כל ימי עולם, וראה תבנית המרכבה במחזה הנהגה הפלאיית, וכבר בארתי (מ"א כ"א) מ"ש ופני הקדש המראה כמראה, היינו שפני הקדש נדמו לו אז כמראות הצובאות, אשר במראה ההוא נחקק המראה כמו במראה ואספקלריא ובאר הדבר כי התגלות מרכבת ה' במקדש הקטן ידמה אל התגלות מרכבת ה' והנהגתו במקדש הגדול שהוא העולם אשר ברא שהוא דמות כבודו, וכן מרכבת ה' בעולם הגדול תדמה אל מרכבת ה' אשר תשכון בעולם הקטן, שהוא האדם הנעשה בצלמו כדמותו, שהיחוס אשר בין האלהות השוכן באדם במקדש הלב והרוח והנפש תוך לבוש הגוי', היא עצמה היחוס והערך שבו תשכון האלהות במקדש גדול שהוא האדם הגדול, שהוא כלל המציאות אשר ברא לכבודו. והמקדש אשר ראה יחזקאל בנוי בהר ה', הוא המראה והאספקלריא שבו התראו שני הצורות הגדולות האלה, צורת העולם הגדול והקטן, ושכינת ה' המתלבשת בעולם ובנפש, וכמי שהמסתכל במראה רואה צורת פניו, כן הסתכל במראה המקדש צורת המרכבה השוכנת בעולם הגדול, ומרכבת ה' השוכנת בנפשו אשר ראה במחזה, ועל המרכבה שראה בפני הקדש אמר וכמראה אשר ראיתי, ר"ל אשר ראיתי עתה בבית השלישי שהיא המרכבה השלישית שראה במחזה ואמר כמראה המראה ר"ל כמראה שראה במראה (שפיגו"ל) היינו במראות הצובאות שהוא פני הקדש, שראה את המרכבה בענין שהאלהות תתגלה בכח נשגב ומשל ממשל רב, וכן ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר, שאז נראתה המרכבה בענין מורה על ההשחתה, וזה סימן על חורבן בית שני וגם ראיתי מראות אחרות המורים על הטלטול וגלות השכינה עם ישראל, שזה מורה על הגלות האחרון, כמראה אשר ראיתי על נהר כבר, וכבר בארתי למעלה כי במראה המרכבה הראשונה השיג ההנהגה ע"י החיות ועולם המלאכים, ובמראה השניה השיג ההנהגה שע"י השרפים ועולם הכסא, ובמראה השלישית שראה את העתיד השיג ההנהגה על ידי האלהות בעולם האצילות ואפל על פני, כי מזה ראה והבין שאחר שיבנה המקדש בבית שני ישוב ויחרב שנית וישראל יגלו שנית: