זֹ֥את הַתְּרוּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תָּרִ֑ימוּ שִׁשִּׁ֤ית הָאֵיפָה֙ מֵחֹ֣מֶר הַחִטִּ֔ים וְשִׁשִּׁיתֶם֙ הָאֵיפָ֔ה מֵחֹ֖מֶר הַשְּׂעֹרִֽים׃

דָא אַפְרָשׁוּתָא דְתִפְרְשׁוּן חַד מָן שִׁתָּא בִמְכִלְתָּא מִכּוֹר חִטִין וְחַד מִן שִׁתָּא בִמְכִלְתָּא מִכּוֹר סַעֲרִין:

ששית האיפה וגו׳. והוא חלק אחד מששים וזהו שאמרו רז״ל עין רעה לא יפחות מאחד מששים:

וששיתם. תתנו חלק ששית מחומר השעורים ר״ל בין מחטים בין משעורים תתנו חלק אחד מששים:

וששיתם. מל׳ שש ר״ל תחלקו לקחת הששית:

זאת התרומה, שחוץ ממה שיהיה לנשיא אחוזה בארץ יקח תרומה מאת העם, וזה יהיה או אחד מששים, או אחד ממאה, או אחד ממאתים, ומפרש מחטים ומשעורים יקח אחד מששים, ויגיע לו מן החומר שהוא עשר איפות ששית האיפה: