קֹ֣דֶשׁ מִן־הָאָ֜רֶץ ה֗וּא לַכֹּ֨הֲנִ֜ים מְשָׁרְתֵ֤י הַמִּקְדָּשׁ֙ יִֽהְיֶ֔ה הַקְּרֵבִ֖ים לְשָׁרֵ֣ת אֶת־יְהֹוָ֑ה וְהָיָ֨ה לָהֶ֤ם מָקוֹם֙ לְבָ֣תִּ֔ים וּמִקְדָּ֖שׁ לַמִּקְדָּֽשׁ׃

קוּדְשָׁא מִן אַרְעָא הוּא לְכַהֲנַיָא דִי מְשַׁמְשִׁין בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ יְהֵי דְקָרִיבִין לְשַׁמָשָׁא קֳדָם יְיָ וִיהֵי לְהוֹן אֲתַר שְׁבִיק לְבֵיתָא וְכִבְשָׁא לְמַקְדְשָׁא:

קדש. כל השטח הזה הוא קדש מכללות הארץ ויהיה אל הכהנים וכו׳:

והיה להם. השטח הזה יהיה להם מקום על בתים ומקום מזומן על המקדש:

ומקדש. ענין הזמנה כמו ויקדישו את קדש בגליל (יהושע כ׳:ז׳):

קדש מן הארץ הוא, הוא הקדוש מיתר הארץ מצד שמיוחד לכהנים הקרובים לשרת את ה', והיה להם ר"ל לא יקחוהו בתורת נחלה לעשות בו שדות וכרמים כמו בחלק הלוים, רק יבנו שם בתים לשבתם, ומקדש למקדש שיהיה הכנת קדושה למקדש בענין שע"י הקדושה הזאת יהיה הר הבית קדש קדשים: