וְיֵעוֹל רַבָּא בְּאוֹרַח אוּלַמָא דְתַרְעָא מִלְבָרָא וִיקוּם עַל סְקוּפַת תַּרְעָא וְיַעְבְּדוּן כַּהֲנַיָא יַת עֲלָתֵיהּ וְיַת נִכְסַת קוּדְשֵׁיהּ וְיִסְגוֹד עַל סְקוֹפַת תַּרְעָא וְיִפּוֹק וְתַרְעָא לָא יִתְאָחִיד עַד רַמְשָׁא:
ובא הנשיא. בפתחו השער ההוא יבוא הנשיא דרך אולם השער הפונה אל החוץ כמ״ש ואילמיו אל חצר החיצונה (לעיל מ) וכאומר שיפתחו השער עד לא יבוא אל חלל אולם השער ולא ימתינו לפתחו עד שיבוא אל פתח השער וזה בעבור כבוד הנשיא:
ועמד. הנשיא יעמוד סמוך למזוזות השער ר״ל בפשפש הדרומי משער ההיכל כי שם מקומו כמ״ש את הנשיא נשיא הוא ישב בו (לעיל מד):
ועשו. בהיותו עומד שם יעשו הכהנים את עולתו ואת שלמיו וזהו במשך ימי המלואים שקרבו העולות אף בשבת אולם שלמים לא נזכר בקרבנות המלואים ואמר שלמיו אם הביאם נדבה בר״ח:
והשער. הוא השער המזרחי הנפתח:
מפתן. הוא האסקופה וכן כרותות אל המפתן (ש״א ה׳):
ובא הנשיא, וכשיבא הנשיא לעמוד על קרבנות החינוך יבא דרך אולם השער מחוץ, כי בשער הפנימי היה האולם בחוץ, ויבא מן החצר החיצונה דרך אולם השער המזרחי (כי כשיבא לשער החצר החיצונה לאכל לחם שיבא ג"כ אל אולם השער, ששם האולם הוא בפנים, לא יבא מחוץ, כי השער של חצר החיצונה יהיה סגור תמיד, רק יבא לשם מבפנים דרך שער הצפוני או הדרומי (כנ"ל מ"ד ג'), אבל אל אולם שער הפנימי יבא מן החוץ, לפני התאים, ועמד על מזוזת השער והשתחוה כי יפתחו אז את השער, וישאר פתוח, ולא יסגר עד הערב, והטעם שישאר פתחו כדי והשתחוו עם הארץ פתח השער יען שהוא בשבתות ובחדשים שאז יראו לפני ה', כמ"ש והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה' ולכן יהיה השער פתוח כל היום:
