וְאֵיפָ֨ה לַפָּ֜ר וְאֵיפָ֤ה לָאַ֙יִל֙ יַעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה וְלַ֨כְּבָשִׂ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה׃

וּמְכִלְתָּא לְתוֹרָא וּמְכִלְתָּא לְדִיכְרָא יַעְבַּד מִנְחֲתָא וּלְאִמְרַיָא כְּמָא דְתַדְבֵּיק יְדֵיהּ וּמִשְׁחָא מְלוֹ הִינָא לִמְכִלְתָּא:

ולכבשים וגו׳. ר״ל לכבשים יביא מנחה כפי השגת ידו ומרבית העושר שעמו:

תשיג ידו. לשון זה יאמר על ערך העושר וכן על פי אשר תשיג יד הנודר (ויקרא כ״ז:ח׳):