וְעַל נַחֲלָא יִסַק אִילָן עַל כֵּיפֵיהּ מִכָּא וּמִכָּא כָּל אִילָן דְמֵיכַל לָא יִתְרוּן טַרְפוֹהִי וְלָא יִפְסוֹק אִבֵּיהּ יְרַח בִּירַח יְהֵי עָבֵיד פֵּירִין אֲרֵי מוֹהִי מִן מַקְדְשָׁא אִינוּן נַפְקִין וִיהוֹן אִבֵּיהּ לְמֵיכַל וְטַרְפוֹהִי לְאַסוּתָא:
כל עץ מאכל. ר״ל מגדל פירות הראויים לאכילה:
לא יבול וגו׳. לא יכמשו העלין ולא יכלו הפרי כי כשיתלשו הפירות שנתבשלו מיד יגדלו תמורתן חדשים וז״ש לחדשיו יבכר ר״ל בכל חדש יבשל פירות חדשים:
כי מימיו. כי המים המשקים את כ״א מהם יוצאים המה מן המקדש ולכך יהיה בהם הפלא הזה:
והיה פריו. פרי כ״א יהיה ערב וטוב למאכל והעלין יהיו מסוגלים לרפאות בהם כל חלי ומכה:
יבול. ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהילים א׳:ג׳):
יתום. ענין כליון והשלמה כמו תם הכסף (בראשית מז):
יבכר. כן יקרא בשול הפירות כמו בכורי ענבים (במדבר יג):
לתרופה. מל׳ רפואה:
ועל הנחל, עתה מפרש על מה רומזים העצים שראה שגדלו על שפת הנחל, שהוא רומז שלעתיד יעלה על שפת הנחל כל עץ מאכל, ולא יבולו עליהם ופרים לא יתמו ופרים יהיו למאכל ועליהם יהיו לרפואה, והמליצה שגם ההצלחות העולמיים שמצד זה ידמו כמשל העץ הצומח, שהוא חיי הגוף מצד הנפש הצומחת שלו שבו כח הזן והמגדל והמוליד בדומה, גם הצלחת הגוף יגדל מאד, עד שגופם יהיה כעץ מאכל נושא פרי, אשר לא יתום, כי יאריכו ימים, וגם העלים שהם העושר והקנינים שלהם שהם שומרי הפרי לא יבולו, כי העושר לא ידיח אותם מעבודת ה', כי בהפך העלים יהיו לתרופה ולעזר אל האושר והשלימות, כי המים ההם שהם הלמודים יצאו מן המקדש ממקור נאמן, וגם שפע הברכה הבא להם תצא מן המקדש, ר"ל מהשגחת ה', לא מן המערכה, לכן יבכר בכל חדש, כי ה' יחדש עליהם מעשה בראשית, ובכל עת חידוש הלבנה העליונה תריק עליהם מגד גרש ירחים ושפע רב, ויתחדש להם עטרת תפארת ואמרו חז"ל לתרופה להתיר פה של אלמים ושל עקרים, היינו לתקן ברית הלשון והמעור שישאו פרי קדש הלולים: