חֲמָ֤ת ׀ בֵּר֙וֹתָה֙ סִבְרַ֔יִם אֲשֶׁר֙ בֵּין־גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֵ֖ין גְּב֣וּל חֲמָ֑ת חָצֵר֙ הַתִּיכ֔וֹן אֲשֶׁ֖ר אֶל־גְּב֥וּל חַוְרָֽן׃

חֲמָת בְּרוֹתָא סִבְרַיִם דִי בֵּין תְּחוּם דַמֶשֶׂק וּבֵין תְּחוּם חֲמָת בְּרֵכַת עַגְבָאֵי דִי עַל תְּחוּם חַוְרָן:

חמת. ר״ל משם תלך הגבול לחמת ולא זו היא חמת המוזכר בתורה אבל היא אחר׳ גדולה מאד כמ״ש וילכו משם חמת רבה (עמוס ו׳:ב׳) ולעתיד תהיה גם היא בגבול א״י כמ״ש וגם חמת תגבל בה (זכריה ט׳:ב׳):

ברותה סברים. ר״ל משם תלך הגבול לברותה ומשם לסברים:

אשר בין וגו׳. חוזר הוא על ברותה וסברים שעמדו בין גבול דמשק שעמדה כלפי המזרח ובין גבול חמת שעמדה כלפי המערב:

חצר התיכון. ר״ל מדמשק אשר גם היא תחשב לעתיד מא״י וכמ״ש ודמשק מנוחתו (שם) הנה משם תלך הגבול אל חצר התיכון אשר עמדה אצל גבול חורן לדרומה וחורן יהיה לה מצפונה ולא תהיה מגבול א״י וכאשר היא בצורה: