וְתִדְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ בְּמֶהֱוֵי קְטִילֵיהוֹן בְּגוֹ פִּגוּר טַעֲוַתְהוֹן סַחֲרָנוּת אִגוֹרֵיהוֹן עַל כָּל רָמָא מְנַטְלָא בְּכָל רֵישֵׁי טוּרַיָא תְּחוֹת כָּל אִילָן עַבּוּף וּתְחוֹת כָּל בּוּטְמָא מְעַפְיָא אֲתַר דִיהַבוּ תַמָן קוּרְבָּנִין לְפוּלְחַן לְכָל טַעֲוַתְהוֹן:
וידעתם וגו׳. כשיהיו חלליהם בין גלוליהם במקום הרשע שם המשפט אז תדעו שאני ה׳ הנאמן בתשלום גמול המעשה:
אל כל. החללים יהיו על כל גבעה רמה ובכל ראשי וכו׳:
אלה עבתה. אילן אלה המרובה בענפים וקלועים זה בזה:
ריח ניחוח. הקטרת שמעלה ריח להיות לה לנחת רוח ואמר זה לפי מחשבת עובדיה:
רמה. גבוהה:
רענן. ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (תהילים צ״ב:י״א-י״ב):
אלה. שם אילן סרק:
עבותה. קלועה כעין גדיל כמו וענף עץ עבות (ויקרא כ״ג:מ׳):
ניחוח. מל׳ נחת רוח: