יְחֶזְקֵאל ט׳ · א׳

וַיִּקְרָ֣א בְאׇזְנַ֗י ק֤וֹל גָּדוֹל֙ לֵאמֹ֔ר קָרְב֖וּ פְּקֻדּ֣וֹת הָעִ֑יר וְאִ֛ישׁ כְּלִ֥י מַשְׁחֵת֖וֹ בְּיָדֽוֹ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

קרבו פקדות העיר. הקריבו את הפקודים אשר הפקדתי לשחת את העיר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְאִכְלֵי וַאֲנָא שְׁמַע קַל רַב לְמֵימָר אִתְקְרָבוּ דִמְמַנָן עַל קַרְתָּא וּגְבַר מָן חִבּוּלֵיהּ בִּידֵיהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ויקרא. קול גדול קרא באזני:

קרבו פקדות העיר. אתם הממונים על העיר להשחיתה קרבו ובואו וכ״א יביא בידו כלי המיוחד לו להשחית בה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

פקודות. מל׳ פקיד וממונה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

קרבו פקדות העיר ראה שה' הפקיד מחבלים להשחית את העיר וקרא ואתם שיקרבו לשמור ולהכרית בכלי משחיתם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל