וִיקָר אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל אִסְתַּלָק בִּכְרוּבָא דַהֲוָה שָׁרֵי עֲלוֹהִי בֵּית קוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא וּשְׁרָא מֵעֵיל לָקֳבֵיל סְקוּפַת בֵּיתָא וּקְרָא לְגַבְרָא דְלָבִישׁ לְבוּשַׁיָא דְפִנְקֵס סַפְרָא בְּחַרְצֵיהּ:
וכבוד וגו׳. השכינה נסתלקה מן הכרוב שעל הכפורת אשר היה עליו וירד אל מפתן בית קה״ק ומשם קרא אל האיש וכו׳:
נעלה. ענין סלוק כמו ונעלה הענן (במדבר ט):
הכרוב. הם הכרובים שעל הכפורת וקראם בשם כולל כרוב וכן כי רוח החיה (לעיל א):
מפתן. אסקופה כמו הדולג על המפתן (צפניה א׳):
וכבוד אלהי ישראל, ראה שהשכינה התחילה לנסוע מן הבית שזה סימן שהבית יוחרב, ויקרא אל האיש לבוש הבדים שהוא המלמד זכות:
