וַֽיִּלְכְּדָ֞הּ וְאֶת־מַלְכָּ֤הּ וְאֶת־כׇּל־עָרֶ֙יהָ֙ וַיַּכּ֣וּם לְפִי־חֶ֔רֶב וַֽיַּחֲרִ֙ימוּ֙ אֶת־כׇּל־נֶ֣פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹ֥א הִשְׁאִ֖יר שָׂרִ֑יד כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְחֶבְר֗וֹן כֵּן־עָשָׂ֤ה לִדְבִ֙רָה֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ וְכַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לְלִבְנָ֖ה וּלְמַלְכָּֽהּ׃

וְכַבְשָׁהּ וְיַת מַלְכָּהּ וְיַת כָּל קִרְוָהָא וּמְחוֹנוּן לְפִּתְגַם דְחָרֶב וּגְמִירוּ יַת כָּל נַפְשָׁתָא דִי בָהּ לָא אַשְׁאַר מְשֵׁזִיב כְּמָא דַעֲבַד לְחֶבְרוֹן כֵּן עֲבַד לִדְבִיר וּלְמַלְכָּהּ וּכְמָא דַעֲבַד לְלִבְנָה וּלְמַלְכָּהּ:

וכאשר עשה ללבנה. כי במ"ש כאשר עשה לחברון יש לטעות שתפס מלכה חי ותלה אותו כמו שעשה לחברון, לכן אמר כן עשה לדבירה (בענין החורבן דמתה לחברון), ולמלכה כאשר עשה ללבנה ששם נהרג מלכה בין ההרוגים, כמ"ש (פסוק ל) כאשר עשה למלך יריחו, פירוש שלא נתפס חי: