כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הָ֠הָ֠ר מִֽן־הַלְּבָנ֞וֹן עַד־מִשְׂרְפֹ֥ת מַ֙יִם֙ כׇּל־צִ֣ידֹנִ֔ים אָֽנֹכִי֙ אֽוֹרִישֵׁ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק הַפִּלֶ֤הָ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִֽיךָ׃

אָנֹכִי אוֹרִישֵׁם אַחֲרֵי מוֹתְךָ.

הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה וְיִכְבּוֹשׁ לְאַחַר זְמָן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מַה שֶּׁנָּפַל בְּגוֹרָלוֹ.

כָּל יַתְבֵי טוּרָא מִן לִבְנַן עַד חַרְצֵי יַמָּא כָּל צִידוֹנָאֵי בְּמֵימְרִי אֲתָרְכִינוּן מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְחוֹד פְּלִיגְהָא לְיִשְׂרָאֵל בְּאַחֲסָנָא כְּמָא דְפַקִידְתָּךְ:

אנכי אורישם. אחרי מותך אני אגרשם לפניהם:

הפילה. הטל הגורל ביניהם על מה שכבר כבשו ועל מה שלא כבשו עדיין, וכל שבט יכבוש את חלקו:

כאשר צויתיך. כמו שכתוב (דברים ג כח) וצו את יהושע וכו׳ הוא ינחיל:

רק הפלה כו' בנחלה. למעלה (יב, ז) אמר ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירושה, ופה אמר נחלה. כי יש הבדל בין ירושה ובין נחלה, ירושה מציין הורקת הרשות, שיוצא מרשות זה לרשות אחר, ונחלה מציין מה שמנחיל בני בנים. ולכן למעלה שחשב מה שכבש אמר שנתנה ירושה, כי אז הורק מרשות הכנעני לרשות ישראל (ושם לא היה יכול לאמר שהפילה בנחלה כי עדן לא הפיל גורל לדעת מי הנוחל והמנחיל). ופה שעדן לא כבש, לא יכול לקראו בשם ירושה, רק אמר הפילה בנחלה, שידע כ"א את נחלתו:

ואנכי אורישם. שיצא מרשות הכנעני לרשות ישראל:

כאשר צויתיך. שכן א"ל (למעלה א, ו) כי אתה תנחיל את העם הזה, ובזה לא נכלל שיוריש אותם ר"ל שיוריש את הכנעני, רק שיחלק לכ"א חלקו:

והנה זכר שכבר נגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל כי היה המשכן שם אז ולזה היה שם יהושע והנה באו לשם עם כלב לכבודו כי נשיא היה עליהם ויורה על זה כי הוא לבדו דבר עם יהושע ולמדנו ממאמרו זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר ה' את הדבר הזה אל משה כי שבעה שנים היה זמן כבוש הארץ כמו שזכרו רבותי' ז"ל וזה כי בשנה השנית לצאת בני ישראל מארץ מצרים נמנו ישראל כמו שנזכר בפרשת במדבר סיני ואחר מנינם שלח משה המרגלים ולפי שמעת היות משה לפני פרע' עד יום מותו היו ארבעים שנה כי הוא היה בן פ' בעמדו לפני פרע' הנה נשארו מעת בא המרגלים עד יום מותו ל"ח ויותר על זה מה שנשאר מהשנה השנית ולזה ראוי שיובן שמה שאמר בתורה שיעמדו מ' שנה על חטא המרגלים יחס' מלת עד והוא ל"ט שנה ולזה הו' מבואר שמעת מיתת משה רבינו ע"ה עד שאמר כלב זה המאמר היו ה' שנים וחלק מהשנה השביעית ולפי שלא נשלם זה הכבוש עד אחר זה וזה כי אחר שכבש כלב את חברון זכר שהארץ שקטה ממלחמה הנה זה מבואר שכבר יתכן שיהיו ימי הכבוש שבע שנים וכבר זכרו רבותינו ז"ל שימי החלוקה היו ג"כ שבע שנים ולא ידעתי לזה סמך שלם וידמה שכבר קבלו זה בקבלה: