וַיְהִ֣י הַגּוֹרָ֗ל לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אֶל־גְּב֨וּל אֱד֧וֹם מִדְבַּר־צִ֛ן נֶ֖גְבָּה מִקְצֵ֥ה תֵימָֽן׃

אֶל גְּבוּל אֱדוֹם סָמוּךְ לְמֶצֶר אֱדוֹם.

נֶגְבָּה בִּתְחוּם מֶצֶר דְּרוֹמִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

מִקְצֵה תֵימָן בְּסוֹף כָּל הַמֶּצֶר.

וַהֲוָה עַדְבָא לְשִׁבְטָא דִבְנֵי יְהוּדָה לְזַרְעֲיַתְהוֹן עַל תְּחוּם אֱדוֹם מַדְבְּרָא דְצִין דָרוֹמָא מִסְיָפֵי דָרוֹמָא:

למשפחותם. מה שחלקו למשפחותם, כי יתכן שחלקו לכל משפחה ומשפחה חלק לבד, ולא היו מעורבבים אלה באלה:

אל גבול אדום. לנחול אצל גבול אדום שעמדה בדרומה של ארץ ישראל:

מדבר צין נגבה. רצה לומר, מדבר צין היתה מיצר הדרומי של יהודה, וחוזר ומפרש מקצה תימן, ורצה לומר, לא שהיתה מדבר צין כל אורך מיצר הדרומי, אלא מקצה תימן היתה, וממנה היה מתחיל מיצר הדרומי:

גבול. מיצר וסוף: