וּגְב֥וּל קֵ֙דְמָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח עַד־קְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּ֑ן וּגְב֞וּל לִפְאַ֤ת צָפ֙וֹנָה֙ מִלְּשׁ֣וֹן הַיָּ֔ם מִקְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּֽן׃

וּגְבוּל קֵדְמָה חוּט הַמָּתוּחַ לְמֶצֶר מִזְרָחִי שֶׁל יְהוּדָה.

יַם הַמֶּלַח שֶׁהוּא מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לָאָרֶץ בְּ'אֵלֶּה מַסְעֵי' (במדבר שם).

עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן רָחְבּוֹ שֶׁל גְּבוּל יְהוּדָה אֵינוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד יָם הַמֶּלַח, עַד מָקוֹם שֶׁהַיַּרְדֵּן נוֹפֵל בְּיַם הַמֶּלַח, שֶׁהַיַּרְדֵּן אַף הוּא בְּמֶצֶר מִזְרָח שֶׁל אֶרֶץ כְּנָעַן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּ'אֵלֶּה מַסְעֵי' בְּמֶצֶר מִזְרָחִי (שם לד יב): וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תּוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח, שֶׁהוּא בְּמִקְצוֹעַ.

וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה חוּט מֶצֶר הַמָּתוּחַ לְמֶצֶר צָפוֹן מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, מִלְּשׁוֹן יַם הַמֶּלַח מִמָּקוֹם שֶׁהַיַּרְדֵּן נוֹפֵל בּוֹ, שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁשָּׁם כָּלָה רוֹחַב גְּבוּל מֶצֶר הַמִּזְרָחִי וְעָלָה לְצַד הַמַּעֲרָב בֵּית חָגְלָה, וְעָבַר הַחוּט מִצָּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה, נִמְצָא בֵּית הָעֲרָבָה בְּתוֹךְ גְּבוּל יְהוּדָה לִפְנִים מִן הַחוּט.

וּתְחוּם קִידוּמָא יַמָא דְמִלְחָא עַד סְיָפֵי יַרְדְנָא וּתְחוּמָא לְרוּחַ צִפּוּנָא מִכֵּיף יַמָא מִסְיָפֵי יַרְדְנָא:

וגבול קדמה. מדרום כלפי הצפון:

ים המלח. כל אורך הים היה הגבול, וברוחב כל נחלתו:

עד קצה הירדן. קצהו הדרומי הנופל בים (אולם משם הלך הירדן בפאת הדרומי כלפי המערב ונפל בים הגדול, כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (בכורות נה א), ובזה ניחא מה שכתוב (בראשית יג יא): ויסע לוט מקדם, כי פנה למערב, לככר הירדן שכלפי המערב, וניחא מה שכתוב (בראשית נ י): ויבאו כו׳ אשר בעבר הירדן. ורצה לומר, בעבר הירדן שכלפי המערב, כי לא היה צורך להם ללכת בדרך עבר הירדן המזרחי):

וגבול לפאת צפונה. מן המזרח כלפי המערב:

מלשון הים. הפונה צפונה, והוא מקצה הירדן הפונה לדרום:

לפאת. לצד ורוח: