רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11כִּי הַר יִהְיֶה־לָּךְ אוֹתוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ עֲלֵה לְךָ הַיַּעֲרָה.
כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ כִּי יַעַר הוּא וְאֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לְעַם רַב וִיבָרְאוּהוּ וִיפַנּוּהוּ.
וּבֵרֵאתוֹ אַתָּה שֶׁאַתָּה עַם רַב.
וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו כִּי תוֹרִיש אֶת הַכְּנַעֲנִי עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה עַם רַב.
כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְאֵין אֶחָד מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים כְּדַאי לְהִלָּחֵם בּוֹ.
כִּי חָזָק הוּא וְאַתָּה יֵשׁ בְּךָ הַיְכוֹלֶת וְתּוֹרִישֶׁנּוּ, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּירְשׁוּ (בבא בתרא קיח א): עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה, הַחְבִּיאוּ עַצְמְכֶם בַּיְעָרוֹת שֶׁלֹּא תִּשְׁלוֹט בָּכֶם עַיִן הָרָע.
