וַ֠יְהִ֠י לִבְנֵ֨י מְנַשֶּׁ֥ה הַנּֽוֹתָרִים֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִבְנֵ֨י אֲבִיעֶ֜זֶר וְלִבְנֵי־חֵ֗לֶק וְלִבְנֵ֤י אַשְׂרִיאֵל֙ וְלִבְנֵי־שֶׁ֔כֶם וְלִבְנֵי־חֵ֖פֶר וְלִבְנֵ֣י שְׁמִידָ֑ע אֵ֠לֶּה בְּנֵ֨י מְנַשֶּׁ֧ה בֶן־יוֹסֵ֛ף הַזְּכָרִ֖ים לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

וַהֲוָה לִבְנֵי מְנַשֶׁה דְאִשְׁתָּאֲרוּ לְזַרְעֲיַתְהוֹן וְלִבְנֵי אֲבִיעֶזֶר וְלִבְנֵי חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי שֶׁכֶם וְלִבְנֵי חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָע אִילֵן בְּנֵי מְנַשֶׁה בַּר יוֹסֵף דָכְרַיָא לְזַרְעֲיַתְהוֹן:

ויהי. רצה לומר, ואחר זה היה הגורל לבני מנשה הנותרים, לכל משפחה ומשפחה:

הזכרים. לפי שנאמר בענין שאף נקבות מבני מנשה לקחו נחלה (פסוק ו) לזה אמר הזכרים שבמשפחותם:

ויהי. א"כ הנחלה הנחשבת פה היה להנותרים, והיה בהם ששה בתי אבות זכרים, וז"ש הזכרים למשפחתם. ועוד נקבות יורשות כמו שמפרש ולצלפחד וכו':