אֶל לְשׁוֹן יַם הַמֶּלַח צָפוֹנָה בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל לָשׁוֹן, נִמְצָא כָּל הַלָּשׁוֹן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה.
אֶל קְצֵה הַיַּרְדֵּן מָקוֹם שֶׁהַיַּרְדֵּן נוֹפֵל בְּיַם הַמֶּלַח, וְהוּא נִמְנֶה מִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית לִיהוּדָה, וְכָאן הוּא מוֹנֶה מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לְבִנְיָמִין.
וַעֲבַר תְּחוּמָא לְעִיבַר בֵּית חָגְלָה לְצִפּוּנָא וַהֲווֹן מַפְקָנוֹהִי דִתְחוּמָה לְכֵיף יַמָא דְמִלְחָא צִפּוּנָא לִסְיָפֵי יַרְדְנָא דָרוֹמָא דֵין תְּחוּם דָרוֹמָא:
בית חגלה צפונה. וגם היא לא היתה מנחלת בנימין (ומה שהוזכר בנחלת בנימין ׳בית חגלה׳, היא עיר אחרת ששמה כשמה) לשון ים המלח וכו׳ רצה לומר, במקום שהירדן נופל בים המלח, והוא קצה הדרומי מהירדן, וקצה הצפוני מהים:
זה גבול נגב. ממערב כלפי המזרח:
לשון. קצה הים המשוך כלשון: