וְאַתֶּ֞ם תִּכְתְּב֤וּ אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ שִׁבְעָ֣ה חֲלָקִ֔ים וַהֲבֵאתֶ֥ם אֵלַ֖י הֵ֑נָּה וְיָרִ֨יתִי לָכֶ֤ם גּוֹרָל֙ פֹּ֔ה לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃

וְיָרִיתִי וְהִשְׁלַכְתִּי, כְּמוֹ (שמות טו ד): יָרָה בַיָּם.

וְאַתּוּן תִּכְתְּבוּן יַת אַרְעָא לְשִׁבְעָא חוּלְקִין וְתַיְתוּן לְוָתִי הַלְכָא וְאַרְמֵי לְכוֹן עַדְבָא הַלְכָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא:

ואתם. רצה לומר, השלוחים ההולכים במקום כולכם:

הנה. להמקום הזה:

ויריתי. והשלכתי, כמו (שמות טו ד) ירה בים:

פה. במקום הזה:

ואתם. ר"ל ובכ"ז לא תסמכו על הנס רק תכתבו בפועל עד שיתראה שאתם הכותבים:

ויריתי לכם גורל פה. וגם אנכי אורה הגורל (שכבר בארתי שגדר יריה הוא שקולע אל נקודה מכוונת) ר"ל שיפול הגורל אל המקום שראוי ליפול באמת כפי שנודע לי מכבר בקבלה: