וְשָׁ֨ב מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֘מֶשׁ֮ בֵּ֣ית דָּגֹן֒ וּפָגַ֣ע בִּ֠זְבֻל֠וּן וּבְגֵ֨י יִפְתַּח־אֵ֥ל צָפ֛וֹנָה בֵּ֥ית הָעֵ֖מֶק וּנְעִיאֵ֑ל וְיָצָ֥א אֶל־כָּב֖וּל מִשְּׂמֹֽאל׃

וְתַב מִמַדְנַח שִׁמְשָׁא בֵּית דָגוֹן וּמְעָרַע בִּזְבוּלֻן וּבְחֵילַת יִפְתַּח אֵל לְצִפּוּנָא בֵּית מֵישְׁרָא וּנְעִיאֵל וְנָפֵיק לְכָבוּל מִשְׂמָאלָא:

ושב. הגבול שב ממערב כלפי המזרח בפאת הצפוני, והלך אל בית דגון:

בזבולן. בגבול זבולון שהיה בצפונו:

ובגי יפתח אל צפונה. מצפון לגי יפתח אל, והיתה אם כן מנחלת אשר, ולמולה כלתה רוחב גבול זבולון כמו שכתוב למעלה:

בית העמק. מגי יפתח אל בא הגבול לבית העמק וכו׳:

משמאל. מצפון כבול, והיתה אם כן משל אשר:

ושב. מן שיחור לבנת שעמדה בקרן מערבית צפונית שב הגבול ממערב למזרח, והוא ציון מצר הצפוני של אשר שב משיחור לבית דגון, ואח"כ פגע בזבולן שהיו בצפונו של אשר, וז"ש ובגיא יפתח אל צפונה, ר"ל שעמדה מצפון למצר אשר, וכבר באר (פסוק יד) כי גיא יפתח אל היה במצר הדרומי של זבולון והיה שם שכן לאשר. ואח"כ בית העמק ונעיאל, שהיו ג"כ בקו ההוא ממערב למזרח:

ויצא. אחר נעיאל יצא הקו מדרום לצפון עד סוף צפון א"י ששם היה כבול, וז"ש משמאל, ר"ל של ארץ ישראל (ולפ"ז עבר הקו נגד כל מזרח גבולו של זבולון). וי"מ שכבול היא עיר אחת שנתן שלמה לחירם ויקרא להם ארץ כבול, על שם כבול עיר הבירה (מ"א ט, יב): (כח) ועברן. ושם בצפונית א"י עבר עברן ורחוב עד צדון רבה, שהיו ג"כ מאשר, כמ"ש אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון (שופטים א, לא), ועכו בצפון של א"י כמבואר בריש גיטין, ואינו צידון הסמוכה לצור רק צידון אחר: