וַיְכַלּ֥וּ לִנְחֹל־אֶת־הָאָ֖רֶץ לִגְבוּלֹתֶ֑יהָ וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל נַחֲלָ֛ה לִיהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן בְּתוֹכָֽם׃

וְשֵׁיצִיאוּ לְאַחְסָנָא יַת אַרְעָא לִתְחוּמָהָא וִיהָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַחֲסָנָא לִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן בֵּינֵיהוֹן:

לנחול. להנחיל על ידי הגורל:

לגבולתיה. לפי הגבולים האמורים למעלה:

ויכלו לנחול. הוא החילוק הראשון שהיה עפ"י הגורל, שכבר בארנו (למעלה יד) שהיו שם שתי חלוקות, א] עפ"י הגורל שהגביל תחום כל שבט וע"ז אמר פה ויכלו לנחול. ב] עפ"י החלוקה לגלגולת שזה עשה יהושע לפי ריבוי השבט או מעוטו, ועל זה אמר בפסוק נ"א ויכלו מחלק את הארץ, ותכף אחר הגורלות קודם החילוק לפי מספר הגלגולת נתנו נחלה ליהושע. ומפרש כי: