וַתֹּ֙אמֶר֙ כְּדִבְרֵיכֶ֣ם כֶּן־ה֔וּא וַֽתְּשַׁלְּחֵ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וַתִּקְשֹׁ֛ר אֶת־תִּקְוַ֥ת הַשָּׁנִ֖י בַּחַלּֽוֹן׃

וַאֲמָרַת כְּפִתְגָמֵיכוֹן כָּן הוּא וּשְׁלַחַתְנוּן וַאֲזָלוּ וְקִטְרַת יַת תּוֹרָא דִזְהוֹרִיתָא בַּחֲרַכָּא:

כן הוא. רצה לומר, זהו הדרך הנכון:

ותשלחם. לפי שהלכו אל ההר בעצתה, אמר ותשלחם:

ותקשור. בעת שבאו ישראל בארץ:

ותקשור. תיכף, לבל ירגישו אח"כ בדבר: