אֵל אֱלֹהִים ה' אֵל כָּל הָאֱלֹהִים הוּא ה' הַיּוֹדֵעַ כִּי לֹא בְּמֶרֶד וְגוֹמֵר, וּכְשֶׁכָּפַל לוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלֹהִים, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
אַל תּוֹשִיעֵנוּ כְּלַפֵּי שְׁכִינָה אָמְרוּ.
אֵל אֱלֹהִים יְיָ אֵל אֱלֹהִים יְיָ קֳדָמוֹהִי יְדִיעַ וְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹפָא יֵדַע אִם בְּמֵרְדָא וְאִם בְּשִׁקְרָא שְׁקַרְנָא בְמֵימְרָא דַייָ לָא תִפְרְקִינָנָא יוֹמָא הָדֵין:
אל אלהים ה׳. רצה לומר ה׳ שהוא אל על כל אלהים, והם המלאכים הקרואים אלהים, וכפלו דבריהם לחזק מאמרם:
הוא יודע. מאז יודע הוא שלבבנו נאמן לפניו:
וישראל הוא ידע. רצה לומר, ובהאריך הזמן גם ישראל ידע ויכיר כי כנים אנחנו:
אל תושיענו. הסבו פניהם כלפי מעלה, ואמרו אם מעשה המזבח היה במרד ובמעל, אזי אל תושיענו היום הזה, ולא תאריך אפך:
השאלות(כב - כט) איך יועיל לפי דעתם המזבח הזה לבל יאמרו מחר לבניהם אין לכם חלק בה' והלא בהפך המזבח הזה כמו שהביא אותם לידי חשד עתה כן יביא אותם לידי חשד בדורות הבאים ויביאו ראיה מן המזבח הזה שאין להם חלק במזבח שבשילה? למה כפלו אל אלהים ה' אל אלהים ה'? וכפל אם במרד ואם במעל, וכל ארך הלשון שחזרו את הענין כמה פעמים צריך ביאור:
אל. נגד מה שחשדום שהיה המזבח לע"ז אמרו אל אלהים ה', ואין אחר זולתו. ונגד הצד שחשדום שהיה להקריב עליו קרבנות לה', אמרו אל אלהים ה' הוא יודע האמת מכבר, וישראל הוא ידע האמת בעת שיראו כי לא נקריב עליו. ועתה קיימו דבריהם בשבועה ואלה:
אם במרד. ר"ל נגד אחדות ישראל כפי צד הב':
ואם במעל בה'. כפי הצד הא':
אל תושיענו כו'. ישליך אותנו מעל פניו:
