וַיִּקְבְּר֤וּ אֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־סֶ֖רַח אֲשֶׁ֣ר בְּהַר־אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ׃

בְּתִמְנַת סֶרַח כָּךְ שְׁמָהּ, וּבְמָקוֹם אַחֵר (שופטים ב ט) הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ 'תִּמְנַת חֵרֶס', עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידוּ תְּמוּנַת הַחַמָּה עַל קִבְרוֹ (של יהושע), לוֹמַר זֶה הוּא שֶׁהֶעֱמִיד הַחַמָּה, וְכָל הָעוֹבֵר עָלֶיהָ אוֹמֵר חֲבָל עַל זֶה שֶׁעָשָׂה דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה וָמֵת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, תִּמְנַת חֵרֶס שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תִּמְנַת סֶרַח, עַל שֵׁם שֶׁפֵּירוֹתֶיהָ מַסְרִיחִין מֵרוֹב שֻׁמָּנַן.

לְהַר גָּעַשׁ מְלַמֵּד שֶׁרָעַשׁ עֲלֵיהֶם הָהָר לְהוֹרְגָם לְפִי שֶׁלֹּא הִסְפִּידוּהוּ כָּרָאוּי.

וּקְבַרוּ יָתֵיהּ בִּתְחוּם אַחֲסַנְתֵּיהּ בְּתִמְנַת סֶרַח דִי בְּטוּרָא דְבֵית אֶפְרַיִם מִצִפּוּנָא לְטוּר גָעַשׁ:

אחר זה זכר שכבר מת יהושע בן מאה ועשר שנים וקברו אותו בגבול נחלתו: