וְהָיָ֡ה כְּנ֣וֹחַ כַּפּ֣וֹת רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאֵי֩ אֲר֨וֹן יְהֹוָ֜ה אֲד֤וֹן כׇּל־הָאָ֙רֶץ֙ בְּמֵ֣י הַיַּרְדֵּ֔ן מֵ֤י הַיַּרְדֵּן֙ יִכָּ֣רֵת֔וּן הַמַּ֥יִם הַיֹּרְדִ֖ים מִלְמָ֑עְלָה וְיַעַמְד֖וּ נֵ֥ד אֶחָֽד׃

הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ כָּל הַנְּהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים.

וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד כְּשֶׁיֵּרְדוּ הַמַּיִם עַד מָקוֹם שֶׁנִּכְרְתוּ שָׁם וְאֵינָם יוֹרְדִים מִשָּׁם וּלְמַטָּה, אֶלָּא הֵם מִתְקַבְּצִים וְנִגְדָּשִׁין וְעוֹלִין לְמַעְלָה, כִּיפִּין עַל גַּבֵּי כִּיפִּין.

נֵד כְּמוֹ (תהלים לג ז): כּוֹנֵס כַּנֵּד: (ישעיהו יז יא), נֵד קָצִיר, לְשׁוֹן גּוֹבַהּ, וְכֵן חִבְּרָם מְנַחֵם.*

וִיהֵי כִּמְנָח פַּרְסַת רִגְלֵי כַהֲנַיָא נַטְלֵי אֲרוֹנָא דַייָ רִבּוֹן כָּל אַרְעָא בְּמֵי יַרְדְנָא מֵי יַרְדְנָא יִפְסְקוּן מַיָא דְנַחֲתִין מִלְעֵילָא וִיקוּמוּן רוּקְבָא חָד:

והיה כנוח. מוסב למעלה, לומר שהמה יראו כאשר ינוחו כפות רגלי הכהנים מיד יכרתון המים היורדים עתה מלמעלה וילכו להם:

ויעמדו. המים אשר יבואו לאחר זה אל מקום הכריתה, יעמדו שם נד אחד:

נד. תל וקבוץ אחת, וכן (שמות טו ח) נצבו כמו נד נוזלים:

והיה כנוח וכו' נושאי ארון ה'. ור"ל בכח הארון וקדושתו מי הירדן יכרתון, ר"ל שיהיה כריתה והבדלה בין המים, כי יכרתון, רק המים היורדים מלמעלה שהם ישובו אחור נצבו כמו נד, וזה הפך טבע המים, לא כן המים היורדים משם במורד שהם ילכו כפי טבעם למטה, וז"ש ויעמדו נד אחד, כי בקריעת ים סוף היה הנס בשני הצדדים והמים עמדו כשתי חומות, כי מי הים הלכו בשוה, משא"כ מי הירדן שהלכו מלמעלה למטה לא הוצרך שינוי טבע המים רק בצד הגובה, ועז"א (תהלים קיד, ג) הירדן יסוב לאחור: