וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְיוֹם ל' שֶׁל אֵבֶל הָיָה רִאשׁוֹן לְג' הַיָּמִים.
הִתְקַדָּשׁוּ הִזְדַּמְּנוּ.
כִּי מָחָר בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן.
נִפְלָאוֹת תִּירְגֵּם יוֹנָתָן: פְּרִישָׁן.
וַאֲמַר יְהוֹשֻׁעַ לְעַמָא אִזְדַמְנוּ אֲרֵי מָחָר יְעַבֵּד יְיָ בֵּינֵיכוֹן פְּרִישָׁן:
כי מחר וכו׳ נפלאות. ולזה מהראוי להיות אז קדושים וטהורים מטומאה:
השאלות(ה - ו) מאין ידע יהושע שיעשה ה' נפלאות וה' לא גלה זה עד אח"כ? ואם ידע מזה למה א"ל אח"כ היום הזה אחל גדלך וכבר ידע זאת מכבר?:
ויאמר יהושע וכו' התקדשו. ממה שראה יהושע כי היום ישאו הכהנים את הארון, ידע כי יעשה להם נפלאות, וכמ"ש חז"ל (סוטה לג ב) בשלשה מקומות נשאו הכהנים את הארון, כשעברו את הירדן, וכשסבבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו (לבית קה"ק בימי שלמה). ובכל אלה היו נסים גלויים, מנפילת חומת יריחו, ומהורדת האש בימי שלמה, וחשב יהושע כי הנסים האלה יעשו באמצעות ישראל, וז"ש יעש ה' בקרבכם נפלאות, ולכן צוה להם להתקדש למען יוכלו להעשות הנפלאות בזכותם ובכחם. וה' הודיע לו (פסוק ז) כי הנפלאות יתהוו בכחו ובאמצעות ארון הברית:
