אֲשֶׁר־הוֹבִישׁ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֜ם אֶת־מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵיכֶ֖ם עַֽד־עׇבְרְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֧ם לְיַם־ס֛וּף אֲשֶׁר־הוֹבִ֥ישׁ מִפָּנֵ֖ינוּ עַד־עׇבְרֵֽנוּ׃

דְיַבֵּשׁ יְיָ אֱלָהָכוֹן יַת מֵי יַרְדְנָא מִן קֳדָמֵיכוֹן עַד דַעֲבַרְתּוּן כְּמָא דַעֲבַד יְיָ אֱלָהָכוֹן לְיַמָא דְסוּף דִי יַבֵּשׁ מִן קֲדָמָנָא עַד דַעֲבָרְנָא:

אשר הוביש. שכמו שהוביש מי ים סוף מפנינו (ור"ל מפני יהושע שהיה מיציאת מצרים), כן הוביש מי הירדן מפניכם אתם באי הארץ, ששניהם היו בדרך פלא ושניהם היו לבעבור שני תכליות. א]: