וְיַבִּיבוּ עַמָא וּתְקָעוּ בְּשׁוֹפְרַיָא וַהֲוָה כַּד שְׁמַע עַמָא יַת קַל שֹׁפָרָא וְיַבִּיבוּ עַמָא יַבָּבָא רַבָּא וּנְפַל שׁוּרָא דְקַרְתָּא וְאִתְבְּלַע תְּחוֹתוֹהִי וּסְלִיק עַמָא לְקַרְתָּא גְבַר לְקִבְלֵיהּ וּכְבָשׁוּ יַת קַרְתָּא:
וירע העם. וחוזר ומפרש כשמוע העם קול השופר, כשהיא מארכת בתקיעה, אז הריעו:
וירע. מלשון תרועה:
וירע ויתקעו. בדבר יהושע זאת הריע העם ותקעו הכהנים התקיעה הגדולה, כי שניהם היו תכופים זל"ז (כנ"ל ה). ובאר איך היו, כי תיכף כשמוע העם את קול השופר תקיעה הגדולה תיכף ויריעו, עד שהתערבו הקולות יחד:
ויעלו העם, איש נגדו. כי נפלה החומה סביב סביב, ובכ"ז לא נפל בית רחב, שהיה חלק ממנה חוץ מן החומה (כנ"ל ב, טו) ולא היה בכלל החומה:
