וְֽאֶת־רָחָ֣ב הַ֠זּוֹנָ֠ה וְאֶת־בֵּ֨ית אָבִ֤יהָ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לָהּ֙ הֶחֱיָ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י הֶחְבִּ֙יאָה֙ אֶת־הַמַּלְאָכִ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ לְרַגֵּ֥ל אֶת־יְרִיחֽוֹ׃ {פ}

וְיַת רָחָב פּוּנְדְקִיתָא וְיַת בֵּית אֲבוּהָא וְיַת כָּל דִי לָהּ קַיֵם יְהוֹשֻׁעַ וִיתִיבַת בְּגוֹ יִשְׂרָאֵל עַד יוֹמָא הָדֵין אֲרֵי אִטְמַרַת יַת אִזְגַדַיָא דִשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ לַאֲלָלָא יַת אַרְעָא:

ואת רחב. יען יהושע לא היה מחוייב לקיים שבועת המרגלים ספר כי החיה אותה ויותר מזה, שישבה בקרב ישראלשנתנו לה מעון ומחיה וקבלוה בדת ישראל יען שהחביאה את המלאכים: