וַיִּקְרַ֨ע יְהוֹשֻׁ֜עַ שִׂמְלֹתָ֗יו וַיִּפֹּל֩ עַל־פָּנָ֨יו אַ֜רְצָה לִפְנֵ֨י אֲר֤וֹן יְהֹוָה֙ עַד־הָעֶ֔רֶב ה֖וּא וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲל֥וּ עָפָ֖ר עַל־רֹאשָֽׁם׃

וּבְזַע יְהוֹשֻׁעַ לְבוּשׁוֹהִי וּנְפַל עַל אַפּוֹהִי עַל אַרְעָא קֳדָם אֲרוֹנָא דַייָ עַד רַמְשָׁא הוּא וְסָבֵי יִשְׂרָאֵל וְאַסִיקוּ עַפְרָא עַל רֵישֵׁיהוֹן:

השאלות(ז - ט) תפלה זאת בלתי מסודרת, ומה זה שאמר ולו הואלנו? מהו בי אדוני מה אומר אחרי? שנלחצו המפ' בבאורו?

ויקרע. על אלה שנהרגו:

ויפל על פניו. להתפלל:

ויעלו עפר. לאמר הרי אנו חשובים כעפר:

אהה ה' אלהים. אחר שראה כי לא יצא אלהים בצבאותם, ועזבם שילחמו כפי הטבע והמקרה, טען ע"ז משתי פנים, א] על העבר, כי העם אשר ילך לרשת משכנות לא לו, יהיה בשני פנים, אם בשיודעים בבירור כי ינצחו כי חזקים הם ואז ילכו לכבוש (הגם כי יש להם ארץ מושב), להגדיל מלכותם ולהרחיב גבול ארצם. או בשאין להם ארץ לשבת בה שאז יסתכנו להלחם לנצוח או להנצח. עפ"ז שאל למה העברת העביר את העם הזה כו' לתת אותנו ביד האמורי, אחר שחשבת לתת אותנו ביד האמורי, ר"ל לעזבנו אל המקרה כפי שתעלה המערכה, שיש צד ג"כ שינצח האמורי ונהיה בידו להאבידנו, למה העברת אותנו לפה להסתכן במלחמה, וכי לא היה לנו ארץ נושבת, הלא לו הואלנו, ר"ל הלא היינו מרוצים לשבת בעבר הירדן ולא היה לנו דבר מכריח להשליך נפשנו להלחם אחר ששם היה לנו מקום מושב: