וְיִשְׁמְע֣וּ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וְכֹל֙ יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְנָסַ֣בּוּ עָלֵ֔ינוּ וְהִכְרִ֥יתוּ אֶת־שְׁמֵ֖נוּ מִן־הָאָ֑רֶץ וּמַֽה־תַּעֲשֵׂ֖ה לְשִׁמְךָ֥ הַגָּדֽוֹל׃

וּמַה תַּעֲשֶׂה לְשִׁמְךָ הַמְשׁוּתָּף בִּשְׁמֵנוּ, זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ. וּפְשׁוּטוֹ וּמַה תַּעֲשֶׂה לְשֵׁם גְּבוּרָתְךָ שֶׁיָּצָא כְּבָר, וְעַתָּה יֹאמְרוּ תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ.

וְיִשְׁמְעוּן כְּנַעֲנָאֵי וְכָל יַתְבֵי אַרְעָא וְיִסְתַּחֲרוּן עֲלָנָא וִישֵׁצוּן יַת שְׁמָנָא מִן אַרְעָא וּמָה תַּעֲבֵּד בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא:

וישמעו. אשר האויב ירדפם:

ומה תעשה לשמך. לבל יחולל, באמרם מבלי יכולת ה׳ נאבדו:

ישמעו הכנעני כו' ונסבו עלינו. כולם באגודה אחת:

והכריתו את שמנו. שיצא לנו עד עתה בגבורה, ובמה שיכרת שמנו הלא יתחלל שמך הגדול, (שע"כ) [שע"י] שיצא לנו שם נודע שמך למשגב: