וַיְהִ֣י כְּכַלּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֡ל לַהֲרֹג֩ אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֨י הָעַ֜י בַּשָּׂדֶ֗ה בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רְדָפ֣וּם בּ֔וֹ וַֽיִּפְּל֥וּ כֻלָּ֛ם לְפִי־חֶ֖רֶב עַד־תֻּמָּ֑ם וַיָּשֻׁ֤בוּ כׇל־יִשְׂרָאֵל֙ הָעַ֔י וַיַּכּ֥וּ אֹתָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃

וַהֲוָה כַּד שֵׁיצֵי יִשְׂרָאֵל לְקַטָלָא יַת כָּל יַתְבֵי עַי בְּחַקְלָא בְּמַדְבְּרָא דִי רְדָפוּנוּן בֵּיהּ וְאִתְקְטָלוּ כּוּלְהוֹן לְפִתְגַם דְחָרֶב עַד דִשְׁלִימוּ וְתָבוּ כָל יִשְׂרָאֵל לְעַי וּמְחוֹ יָתָהּ לְפִתְגַם דְחָרֶב:

ויכו אותה. הנשים והטף: