(ויאמרו) [וַיֹּ֥אמֶר] אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַחִוִּ֑י אוּלַ֗י בְּקִרְבִּי֙ אַתָּ֣ה יוֹשֵׁ֔ב וְאֵ֖יךְ (אכרות) [אֶֽכְרׇת־]לְךָ֥ בְרִֽית׃

אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב שֶׁמָּא מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אַתֶּם.

וַאֲמַרוּ אֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל לְחִוָאָה דִלְמָא בֵּינָנָא אַתּוּן יַתְבוּן וְאֵיכְדֵין נִגְזַר לְכוֹן קְיָם:

בקרבי. בקרב הארץ הניתן לי והוא ארץ כנען:

ויאמר איש ישראל. היה תשובת העם בטוב טעם אולי בקרבי אתה יושב (מבואר אצלי שגדר מלת אולי הוא במקום שהדבר קרוב שהוא כן ויותר נוטה אל החיוב מאל השלילה), ר"ל הלא הסברה נותנת כי בקרבי אתה יושב שאל"כ למה תכרות ברית עם הגוי כולו, וא"כ איך אכרת לך ברית, והלא אנו מוזהרים בלאו לא תכרות להם ברית: